|
|
|
 סביב לעולם |
 |
|
|
| בעקבות תרבות המאיה |
| 25/02/2010 טובה רורברג |
| yo |
36 שנה סבלה גואטמלה ממלחמת אזרחים קשה ורק בשנים האחרונות מנסה המדינה המרכז-אמריקאית הזו להתאושש ולהתפתח. תרמילאים אף פעם לא נרתעו מלהסתובב בגואטמלה, אבל עכשיו היא לאט לאט נפתחת לכולם.
גואטמלה ייחודית מאוד: יש בה הרי געש גבוהים ופעילים, מצויים בתחומה שרידי תרבות המאיה הקדומה וגם צרות לא חסר - סופות הוריקן ורעידות האדמה שמתחוללות כאן מדי פעם הן הרסניות מאוד. לתרבות העתיקה ניתן כאן מקום של כבוד. היא משווקת בעלונים לתיירים, ואת התרבות הילידית ניתן לראות בשרידים העתיקים של העיר טיקל (Tikal), בטקסים של המאיה ובשלל צבעים בלבושם היומיומי של האינדיאנים הילידים.
|
מיסתורי המאיה
כבר בסביבות שנת 2000 לפנה"ס החלו לצוץ כפרי דייגים וחקלאות לאורך חופי האוקיינוס השקט של גואטמלה. כפרים אלה היו מבשרי תרבות המאיה. התרבות המפוארת והמתקדמת הזאת שלטה במרכז אמריקה במשך כאלפיים שנה והותירה אחריה מורשת מפוארת של תרבות, ארכיטקטורה ואמנות וגם מסתורין רב, כיוון שבשלב מסוים קרסו בזו אחר זו ערי המאיה בלי סיבה נראית לעין.
הם היו ידועים בעיסוקם בתחומי המתמטיקה ובאסטרונומיה. לוח השנה שפיתחו נחשב לאחד המדוייקים בעולם העתיק. הדבר שהעסיק אותם ביותר הוא הזמן - מסתורי הנצחיות. סיפור הציוויליזציה המופלאה הזו מתגלה בשרידי פירמידות ובמבני אבן ציבוריים גדולים שנחשפו בתוככי יערות העד של גואטמלה, בליז, הונדורס ובחצי האי יוקטן במקסיקו. אין ספק שמדובר פה במסורת אמנותית עשירה.
בני המאיה חיו בערי ממלכה ענקיות, מוגנות בחומות ובחפירים אדירים. הערים נבנו מסביב לתל מרכזי שעליו פירמידה קטומה ומסביב לתל היו פזורות בקתות בני העיר. השלטון היה בידי הכהנים המשכילים. הם חיו מחקלאות ומדייג, מצייד ומסחר.
כאמור, לא ידוע בוודאות למה נעלמו ערי המאיה. בין הסיבות שהועלו היו מגיפה, התנוונות מוסרית, התפרצות הר געש ומרידות פנימיות. בשנת 1523 הגיע לכאן פדרו דה אלווראדו (Pedro de Alvarado) הספרדי וביקש לכבוש את האזור עבור מלך ספרד. הוא מצא כאן שרידים לתרבות המאיה ושבטים רבים שנאבקו אלה באלה. הממלכות שעוד נותרו מצאצאי המאיה באזור הרמה הוכו בקרב מול חיילי ספרד והאדמות שלהן נגזלו. במשך הזמן הגיעו לכאן נזירים דומיניקנים, פרנציסקנים ואוגוסטינים והאימפריאליזם הדתי הביא להרס של רבים מהשרידים שעוד נותרו מתרבות המאיה.
בשנת 1821 זכתה גואטמלה לעצמאות מספרד. במהלך המאה ה-20 שלטו בה שורה של רודנים צבאיים עד שפרצה מלחמת האזרחים בשנת 1960. זו נמשכה עד 1996, אז נחתמו הסכמי שלום בין הצדדים הניצים. המלחמה גבתה עשרות אלפי קורבנות ובהם רבים מצאצאי המאיה.
כיום, חיים עדיין במרכז אמריקה כ-4 מיליון בני מאיה (אינדיאנים השומרים על שפתם ומורשתם ומנסים לשמרה ולחדשה), רובם - בגואטמלה, המונה בסה"כ 11 מיליון תושבים. צאצאי המאיה מחולקים ל-22 קבוצות אתניות השונות אחת מהשנייה בשפה ובלבוש. הדת הנוצרית קתולית שולטת במדינה.
|
שרידים צבעוניים לעבר
בשווקים, בכפרים וברחבי המדינה תוכלו עדיין לראות מקומיים רבים שהולכים בלבוש המסורתי שהיה מקובל בימים עברו, ביטוי לגאווה של צאצאי המאיה. לצד זאת, יש כאלה הלבושים בג'ינס וכובע בוקרים. אצל הנשים אפשר לראות את הוויפיל (Huipils), חולצה ללא שרוולים, המוכנסת לתוך חצאית שנקראת קורטה - יריעת בד המלופפת סביב המותניים וקשורה בחגורת בד. לכל שבט של המאיה יש מנהגי לבוש שונים וכך יש כאן עושר של דגמים וצבעים, בעבודות האריגה ובריקמה. עירבוביית צבעים מהממת וחגיגה לחושים. כל קבוצה מהאינדיאנים המקומיים מאופינת בבד שונה, שריד לשלטון הספרדי שביקש לייחד כל כפר באמצעות הבגד, ובכך להבדיל ביניהם.
|
גואטמלה סיטי
גואטמלה סיטי היא בירת גואטמלה והיא המטרופולין העירוני הגדול ביותר במרכז אמריקה. היא לא יפה, היא צפופה ולא ממש מצדיקה עצירה. היא משתרעת על רמה מישורית ויש בה שווקים רבים תוססים, אוכלוסיה טיפוסית ואווירה אותנטית. רק מבנים קולוניאלים מעטים מעטרים את העיר ומבקרים מגיעים אליה רק בגלל שהיא מרכז העצבים וצומת התחבורה הראשי של גואטמלה. כיכר העיר - Plaza Mayor, היא דוגמה קלאסית לתכנון עירוני ספרדי מהתקופה הקולוניאלית. בימי א' עמוס כאן לעייפה. ליד הכיכר נמצא הארמון Palacio Nacional, שעתיד להפוך למוזיאון ההיסטוריה הלאומי. גם ה- Catedral Metropolitana מרשימה מאוד ומעוטרת בשני מגדלים. בשנת 1976 רעדה כאן האדמה בעוצמה כזו שכל מבנה השוק המקורי קרס.
צפונית לכאן (Zona 2), נמצא Parque Minerva, שבו נעים לשבת תחת העצים או לעשות פיקניק נחמד. לא רחוק נמצאים מספר מוזיאונים חשובים, ביניהם גם Museo Popol Vuh שבו אוסף פרטי מרהיב של אמנות פרה-קולומביאנית וקולוניאלית. באותה כתובת נמצא גם מוזיאון מקסים לטקסטיל ובדים מסורתיים - Museo Ixchel del Traje Indigena. שניהם נמצאים בקמפוס של אוניברסיטה Francisco Marroquin בכתובת: 6, Calle Final (אזור 10). יש כאן ריכוז מצויין של מוזיאונים לאמנות, ארכיאולוגיה ואתנולוגיה בהם תמצאו שפע של יצירות אמנות של בני תרבות המאיה.
|
אנטיגואה
אנטיגואה היתה בירת גואטמלה מ-1543 עד 1776, אך בעקבות סדרה של רעידות אדמה הועברה הבירה אל אתרה הנוכחי בגואטמלה סיטי. אנטיגואה יושבת בין שלושה הרי געש מרשימים – Agua, Fuego ו- Acatenango. העיר יפהפיה ויש בה מבנים מקסימים מהתקופה הקולוניאלית.
באופן כללי, ניתן להגיד שהעיר אנטיגואה היא התגשמות החלום הקולוניאלי. היא נראית כאילו הוטסה ברכבת אווירית מספרד של המאה ה-16 אל תוך תפאורה טרופית ערפילית, גבוה מעל לשאר העולם. אין בה רבי קומות הפוגמים בקו הרקיע ואין בה בניינים מודרניים שיפרו את ההרמוניה הציורית. הבתים הם בני קומה אחת או שתים וצבעוניים מאוד (כל בית בנוי בצבע ייחודי לו). העיר הזו שרדה את אחת ממלחמות הגרילה הקשות ביותר בדברי ימיה של אמריקה הלטינית, מבלי שצלקות יותירו את רישומן על פניה.
אנטיגואה הוכרזה ב-1979 "אתר מורשת עולמי" ע"י ארגון UNESCO. רבים מבתי המלון שבתחומה היו חווילות מפוארות שהוסבו לתיירות ומסיבה זו פונים חדריהם אל חצר מרכזית, כך שהתיירים המתאכסנים במלון נהנים באין מפריע ממראה גגות הרעפים בצבע אדום ומן ההרים שמעבר להם.
ולעניין יופיה של העיר – נא לא לטעות, לא תמצאו בה יופי סטייל דיסנילנד. הכנסיות בעיר, La Merced למשל, בצהוב בוהק עם עמודים מלבניים וטיח לבן מסולסל, פעילות בכל ימות השנה ולא רק ב"שבוע הקדוש" של חג הפסחא (Semana Santa, ששמען של התהלוכות הנערכות בו יצא למרחוק). חורבות המנזרים Santa Clara ו- Recoleccion, עם דקלים בוקעים מתוך תאי נזירות נטושים, בוגנוויליות משתפלות בחדרי אוכל מתפוררים ושרידי קירות נושרים במורד הגבעה – הם מחזות רפאים מרשימים.
הכיכר המרכזית בלב העיר - Parque Central, מוקפת במבני העירייה, קתדרלה, כמה בנקים וחנויות. במרכזה מזרקת מים גדולה ויפה. קחו את הסיור שעורכת משטרת התיירות אל גבעה עם צלב מעל העיר. כך תוכלו להתרשם מהעיר היפה הזאת גם מלמעלה.
כל סוכנות נסיעות בעיר שמכבדת את עצמה מציעה טיול להר הגעש הפעיל Pacaya. הנסיעה אליו אורכת שעה וחצי והטיול עצמו - כמה שעות. העלייה עלולה להיות קשה, אבל מי שיתעייף יוכל לשכור סוסים שמתלווים לקבוצות העולות.
יש בעיר לא מעט מרכזים ללימוד סלסה - שווה לנסות.
אנטיגואה מלאה בסטודנטים המבקשים ללמוד ספרדית. יש פה יותר מ- 70 בתי ספר לספרדית הפתוחים כל השנה. שימו לב שבית הספר שבחרתם מאושר ע"י INGUAT (משרד התיירות) ומשרד החינוך. המחיר הממוצע (משתנה בין בתי ספר) הוא 85$ לארבע שעות. 5 ימים בשבוע.
|
איפה לישון באנטיגואה
Meson Panza Verde: חפצים ספרדים עתיקים, בדים גואטמלטקים ומיטות ברזל מעוצבות מקשטים את 12 החדרים. נקי, יפה עם גינה ושירותי כביסה. המסעדה מגישה אוכל צרפתי-מאיי ונחשבת כטובה ביותר באנטיגואה. כתובת: 5a Ave Sur # 19. טל': 502-7832-1745. מחיר: בינוני-רגיל
Posada del Angel: הבריכה, הספריה וחמשת החדרים המעוצבים בשונה זה מזה, עם אח ובדים גואטמלטקים, ענו על ציפיותיו של ביל קלינטון כשהתארח כאן ב-1999. כתובת: 4a. Avenida Sur #24A. טל': 502-7832-0260. מחיר: רגיל
|
טיקל (Tikal) – פירמידות המאיה
זהו קומפלקס מקדשים גדול ומרשים של שבט המאיה בלב הג'ונגל. הקדישו לו לפחות יומיים. טיקל שוכן מצפון מערב לפלורס (Flores) במחוז El Peten. טיסות יוצאות לכאן מגואטמלה סיטי עם שחר. זהו בעצם מרכז פולחן אדיר של בני המאיה. הוא נבנה בסביבות 300 לפנה"ס וננטש מסיבות לא ידועות במאה ה-9 לספירה.
הפירמידות הגבוהות בולטות מתוך חופת הג'ונגל הירוקה, כשתחתיה תלויים להם קופים שאגנים על ענפי עצים עתיקי יומין (בולטים בהם עצי ה- Ceiba העצומים). תוכלו לראות גם תוכים בשלל גוונים צווחים ומעופפים, צפרדעי עצים שמקרקרות במקהלה, ועוד שלל בעלי חיים אחרים. המקדשים התלולים מתרוממים לגובה של עשרות מטרים וחלקם אף בולטים מעל העצים הגבוהים (המקדש הגבוה ביותר מגיע לכ-70 מ'). למרות שהצמחייה העבותה סביבם סולקה, הרי החופה הצפופה של יערות הגשם אינה מרוחקת מכאן, ולכן גם ההגעה לאתר המסתורי הזה היא חוויה בלתי נשכחת.
השרידים הרבים של תרבות המאיה ששיגשגה כאן כוללים כיכרות, אקרופוליס, פירמידות, מקדשים ומוזיאון. רוב המבנים העתיקים נראים כיום בצבעי של שחור ואפור. אפשר רק לדמיין איזו עוצמה היתה למקום, כאשר המבנים היו עוד "לבושים" בצבעיהם המקוריים - אדום בוהק ולבן. החורבות מעידות שהיתה פה עיר-מדינה ששיגשגה מאות שנים, עד שגוועה מסיבות לא ברורות. מומלץ לעלות על אחת מהפירמידות כדי לראות את הזריחה (או השקיעה). בשעות האלה גם יש סיכוי גדול יותר לראות מגוון של בעלי חיים שהג'ונגל הוא ביתם.
|
אגם אטיטלן (Atitlán)
אין ספק, זהו אחד האגמים היפים בעולם. הוא שוכן בתוך לוע אדיר של הר געש עתיק, בין פסגות הרי געש נוספים. נוף ירוק, צבע כחול של המים, אווירה פסטורלית ושלווה. האגם נמצא במרחק שלוש שעות נסיעה מאנטיגואה ודומה לאגם קומו של שבט המאיה. היפים מזוגגי מבט גרו בו בשנות ה-70 והם עדיין מסתובבים שם, אבל מה שתורם הרבה יותר לאווירת השלווה והרוגע הוא הנוף הוולקני היפה המקיף אותו.
אפשר לצאת לטייל בין הכפרים הקטנים והציוריים אשר לגדות האגם או לשייט לאורכו של האגם. סירות (lanchas) יש על האגם כל הזמן. שירות מעבורת קיים בין Panajachel, עיירת תיירות קטנה וחביבה על גדות האגם, ל- Santiago de Atitlán , עיירה עם רחובות צרים, אוכל נהדר ואל מקומי בשם "מאשימון" (Maximon). מומלץ להגיע ל- San Pedro, עיר קטנה השוכנת למרגלות אחד מהרי הגעש, שהפכה למעוזם של התרמילאים. זהו המקום לתפוס שלווה, לשקוע באמבטיות חמות, לפגוש אנשים נפלאים, ללמוד קצת ספרדית ורכיבה על סוסים. יש כאן הרבה בארים ומסעדות, והעיירה מאוד תוססת בלילה. הכפר סנטה קרוס (Santa Cruz) יושב בנוף הכי דרמטי של האגם. אפשר לטייל פה ברגל והנוף מדהים. בסן מרקוס (San Marcus) תוכלו לעשות מדיטציה ומסאז'ים. הכפר מתמחה בהכנת חבלים מגבעולי התירס וכל בני המקום עסוקים בזה.
מסן מרקוס לסנטה קרוס תראו את הנופים הכי מדהימים של האגם ושל הרי הגעש. כאן, בין Jaibalito לסנטה קרוס במעלה טור מדרגות תלול, נמצא המלון La Casa del Mundo. החדרים עם נוף מהמם המשכיח מכם את פגיעתו הרעה של תוכי מקומי מופרע. טל': 502-5218-5332.
|
השוק בצ'יצ'יקסטננגו
חפצי אמנות ומלאכת יד גואטמלטקים משופרים אפשר למצוא בשוק הפופולרי של Chichicastenango, או צ'יצ'י בקיצור, המרוחקת 100 ק"מ מאנטיגואה (יש להגיע עד השעה 17:00). ביקור בשוק זה עשוי להסתיים ברכישת אריג מסורתי שהדוגמה שלו לא הומצאה בשבוע שעבר.
זו עיר השוק המפורסמת ביותר במרכז אמריקה. בד"כ גרים פה 1,000 תושבים, אך בימים א' ו-ה' זורמים אליה עוד 20,000 מתושבי הכפרים בסביבה לשוק המפורסם. זהו הפנינג מלא התרחשויות. מוכרים כאן חפצי אמנות מכל רחבי המדינה: מסיכות עץ, רקמות, שטיחים, כיסויי מיטה, בדים, פסלים וגם ירקות ופירות, צעצועים ועוד. ההמולה רבה, התלבושות מהממות וזו ממש חגיגה אמיתית.
|
טיפים
הטיסות היוצאות מאירופה ומארה"ב מגיעות לגואטמלה-סיטי. מומלץ שלא ללון שם, כיוון שאוטובוסי תיירים יוצאים לאנטיגואה בתדירות של 15 דקות ומשך הנסיעה הוא 45 דקות.
פשיעה כנגד תיירים קיימת בעיקר בעיר גואטמלה-סיטי ובשטחים הרריים מרוחקים, באזורי הרי הגעש ובכבישים המהירים בלילה. נסיעה ביום אמורה להיות בטוחה. בדקו תמיד במלון שלכם מה המצב הבטחוני. העיר אנטיגואה בטוחה לחלוטין.
|
מתי להגיע
מנובמבר עד אפריל, זוהי התקופה הטובה ביותר (היבשה) להגיע לגואטמלה. זו גם התקופה הצפופה ביותר. במהלך העונה הגשומה (מאי-אוקטובר) הגשם עשוי להגביל מאוד את המטיילים, אבל מצד שני תוכלו למצוא חדרים במחיר מציאה. אם אתם מתכננים ביקור בגואטמלה במהלך חופשת הפסחא, נסו להגיע לקראת הסמאנה סנטה (השבוע הקדוש), שיאו של לוח האירועים בגואטמלה.
|
|
|
|
|
|
 כתבות נוספות בערוץ |
|
|
|
|
| תגובות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הזמנת חופשה במלונות ישרוטל
הנחה על הזמנה באתר ישרוטל – 5%
הזמן חדר במלון - מצא/י חדר פנוי
|
|
|
|
|
|
|
|
 קיצורי דרך |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
חיפוש |
|
|
|
|
|
|
|
| מועדון חברים |
|
| רוצים להצטרף למועדון החברים של אתר "מגלים עולם" ולקבל עידכונים,הטבות מיוחדות והמון אטרקציות? הירשמו עכשיו!!!!!
הצטרפו למועדון |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
